ניים דרופ //23-27 באוגוסט

ניים דרופ ***  שישה מופעים בלבד ! 

ניים דרופ היא אירוע סביב הרגעים בהם מוסיקה הופכת לסאונדטרק של החיים שלנו. או שאולי המוזיקה היא רק תירוץ?

 שבעה פרפורמרים עם בנק של רגעים מכוננים שקשורים קשר הדוק וכמעט בלתי רצוני למוסיקה מנסים לדבר את החיבור בין הפצע למנגינה שלו. מנינה סימון לצ׳ארלי מגירה, מטכנו לרחמנינוב, מבלדות ספרדיות לירושלים של זהב, מ״יובל אם זה נגמר זה חבל״ ל״הבן של ארז נץ שים אינפקדט״.

מוות ופרידה, התאהבות ואכזבה, זיונים ומסעות אבירים - לחיים של כולנו יש פסקול. ייחודי, חד פעמי, צרוב, בלתי נשלט וחד משמעי. המסע של ניים דרופ הוא לדבר את החיים, הכי אישיים, עדיין מדממים, דרך המוזיקה שתמיד הייתה שם, שפתאום צצה שם, שתמיד תיקח לשם בחזרה - כמו ריח מהילדות, כמו אוכל של אמא….

לכל פרפורמר יש את מאגר הסיפורים והשירים שלו - אך בכל ערב סדר השירים משתנה. יותר מזה, המשימה של כל פרפורמר היא תמיד להמציא את הסיפור מחדש, לספר אותו אחרת, בתזמון אחר, בתזמור אחר, בפעולה בימתית אחרת, בדימוי אחר, לצד סיפור אחר. לפעמים זה מונולוג, לפעמים חלק מסצנה המונית, לפעמים הסיפור הוא שבריר ולפעמים הוא עשרים דקות מתוך האירוע. החקירה הפרפורמטיבית היא למען החד פעמי, האמיתי והבוער. דברים נאמרים אך ורק כשהם חייבים להאמר…

נעם פרתום, משוררת שמבינה:

ביום שבת הייתי עם חברה ב"ניים דרופ" - עבודת הפרפורמנס החדשה של ג'ייסון דנינו הולט אנד קו בתיאטרון הבית ביפו. יצאנו מהצפייה ברטיטות שקטות ועמוקות, באקסטזה של כיף והתרגשות ועצב ונחמה.

ג'ייס הוא גאון בלכידה מדויקת של רוח הדור והתקופה, והפעם הממזר עושה את זה באמצעות המוזיקה של ההתבגרות. המוזיקה ששמענו בילדותנו ובנערותנו.

ואני אסביר: המופע הזה הוא חקירה ארכיאולוגית פרטית של כל אחד מהמשתתפים אל עבר נבכי העבר והזיכרונות שלהם - זיכרונות משפחתיים, רומנטיים וחבריים, חוויות ילדות שנחרטו בהם וצרבו צלקות, רגעי מפתח בהתכוננות שלהם כסוביקטים יוצרים ופועלים בעולם. הם לשים את חומרי הגלם של הזהות והעצמי, משכשכים בביצה של נרקיסיזם, התאהבות, זעם, חוסר שליטה, אין אונים ותוגה ועושים את כל זה באמצעות ציוני הדרך הכי קלאסיים שישנם, הקטליזטורים האולטימטיביים של הרגש: שירים מוזיקליים.

כל שיר פותח צוהר לזיכרון אחר, לכאב שכוח אחר, לאקס אחר, להשפלה קטנה אחרת. ביחד נוצר פסיפס קלידוסקופי דיסקוטקי מרהיב ומהפנט, טעים ומרתק שלנו - אנשים שנולדו בסוף שנות השמונים ואילך, גדלו בניינטיז ועלו לרגל לתל אביב - על כל הדפיקויות והקסם האופיניים להם.

את העיסה המשגעת הזאת של שיט מעיק וחמוץ-מתוק שהוא-הוא החיים מנסים הצעירים האלה שעל הבמה להטביע במלא מוזיקת טכנו, מזמוזים, התרפקויות זה על כתפו של זה, סמים ואלכוהול ועוד קצת מוזיקת טכנו-אלקטרו, במסורת הביטניקים, הברקפסט, הרוקוקו והמילק.

כל ההצגה מעוצבת כמו מועדון והשחקנים - ובראשם מרימאיה לנדסמן הנסיכה הלוחמת, פצצת הכריזמה והאנרגיה האינטרגלקטית - הם חיילים בצבא ההרמה. להרים זה שם הקוד והוא מזקק משהו כלכך בול בפוני מהצייטגייסט. המוזיקה של ההרמות גם היא חודרת לבשר ומקודדת בזיכרון והתנועה בין אסקפיזם לכנות רגשית פשוטה וגלויה מטלטלת את הלב. וההצגה הזאת כלכך כלכך מרימה. ומורידה לתהום. ומרימה. בעיקר מרימה, מעל ומעבר לכל התהומות.

(יעל מור מכשפת בישרות הבוטה והפגיעה שלה, שחר נץ כביכול מלא בעצמו ועם זאת כה שברירי במקביל וזה שובה נפש, ג'וש מתוק ומשהו באמיתיות שלו הופך אותו לכומר המוודה של החבורה. קיצר, הם קבוצה משובחת של שחקנים ולצערי אני לא זוכרת את כל השמות, אבל היום הם מופיעים עם "ניים דרופ" בפעם האחרונה לתקופה זו בתיאטרון הבית, ואם אתם רוצים לראות תיאטרון אקספרימנטלי חי ורועד באמת, כזה מהקישקעס, שנעשה כאן ועכשיו, אתם חייבים לעצמכם ללכת לזה!)

מתוך ביקורת מאתר ״הבמה״ :

״ניים דרופ״ היא יצירה חדשה של ג׳ייסון דנינו הולט שבהגדרתה הראשונית כ״מופע להקה ללא נגנים" מנסה לשים אצבע על הרגעים שבהם מוזיקה נעשית לפסקול של החיים שלנו. היא על החיים דרך מוזיקה. על נינה סימון וצ׳ארלי ורחמנינוב טו ניים דרופ א פיו - והיא בין המופשט לבשרי.״

מה שקורה בקונצרט המיוחד הזה הוא מהלך של עיבוד אמנותי של סדרת וידויים אישיים מהכבד אל הקל, של קבוצת הפרפורמרים יוצרים שדנינו הולט כינס לצידו - מיכאלה אלקין, אדו טורול, מיה לנדסמן, יעל מור, שחר נץ, אשר רט ואורי שפיר. כל אחת ואחד מהם יוצרות/ים תמונות שקשה להימלט מהן ולשכוח את מה שהעיר את הזיכרון.

המעניין והמיוחד באירוע זה שהוא מזקק ומזכך סדרת מופעים קודמת שהוא יצר תחת הכותרת ״לא מכניסה את לבית״ (ובהמשך למקומות אחרים) שבהם הוא וקבוצת שחקנים, וגם הקהל שסבב אותם, יצרו סדרה של וידויים קטנים, זיכרונות שניעורו מפתקים שפוזרו בנדיבות ומתוכם נשלפו המפתחות לתיבות הווידוי.

המופע הוא יצור ייחודי מרגע הכניסה, כאשר הפרפורמרים כבר רוקדים, זועקים ולוכדים את העין והאוזן הנדהמות מהשפע הצבעוני הנזרק עליהם. בהמשך בכוריאוגרפיה, במשחק ובווידויים - נלחשים או נצעקים - הפרפורמרים צוברים אישיות עצמאית מהקבוצה, אבל ממהרים לשוב ולהתחבר, ממש כמו שדנינו הולט, המפקח עליהם ועל המחשב בפינת הבמה, יקום ממקומו מעת לעת, יצטרף אליהם ויתרענן.

זו חוויה מיוחדת ונדירה שבעירה היא ביטוי מובהק ליצירתיות שאיננה מסתפקת במוסכם ובמוכר אלא יוצרת מוסכמות והיכרויות חדשות. תאמרו שאלה רק אימפרוביזציות, אבל זה הרבה מעבר לכך. יש ביצירה אמת אנושית מהותית שאיננה זקוקה לתירוצים, אבל כשהיא באה כאמנות טוטלית היא אוחזת בצופה ומטלטלת אותו. עד כי בסיום, כשנפתחים שערי הכניסה מהקהל אל הבמה, גם כבד גוף כמוני מתוודה על תשוקה להיות שם איתם. בריקוד עד כלות הנשימה.

לצערי, המופע נועד לשש הופעות בלבד שהיו בתיאטרון הבית שבסטודיו ניסן נתיב ביפו, וזה בהחלט לא הוגן כלפי רבים ממעריצי עבודותיו של דנינו הולט, ובהחלט לא הוגן לצמד המארחים - המפיק עומר אלשייך , הדרמטורגית נטלי צוקרמן, והמעצבים יאיר ורדי, מעצב האור והאובייקטים המעשירים את החוויה בחלל שעיצב אורי זמיר.

אני מקווה כי בשובו של דנינו הולט משלושת חודשי הכנת יצירתו הבאה בחו״ל, הוא יאות לחדש את הניים דרופ הנפלא הזה ולו גם לשש הופעות נוספות. 


תאריכים וכרטיסים

חמישי 23 באוגוסט 21:00  לרכישת כרטיסים

ששי 24 באוגוסט  21:00    לרכישת כרטיסים

שבת 25 באוגוסט 21:00    לרכישת כרטיסים

ראשון 26 באוגוסט 21:00  לרכישת כרטיסים

שני 27 באוגוסט 21:00      לרכישת כרטיסים



ללוח המופעים המלא


קרדיטים

יוצר: ג'ייסון דנינו הולט

פרפורמרים יוצרים: מיכאלה אלקין, מיה לנדסמן, יעל מור, שחר נץ, וג׳ייסון דנינו הולט
פרפורמרים חדשים ולוהטים: איתי אקסלרוד, ג׳יאני נוטרניקולה !

גם באופן כללי אבל לא הפעם : אדו טורול, אורי שפיר, ג'וש וולפורד, מתאוס פאול ואן רוסן ואשר רט

בכניסה וברחבה: אליעזר שדיאל

דרמטורגיה: נטלי צוקרמן
הפקה: עומר אלשייך
חלל: אורי זמיר
אור ואובייקטים: יאיר ורדי
עיצוב: מתן שליטא
צילום חזרות : קורל דביר ותמר אברמוביץ 

 צילום קאבר: אורי רובינשטיין 

תודות: דר רוזנבאום, יובל אורון, יעל ציטרון, יונתן אורון אופיר, אבי גיבסון בראל, מרינה בלטוב, דבורה סיוינר, עדי ניצן, זוהר מידן, שחר גדש, בר אליקים, גיא גורביץ׳, ליר בנדיקט, ענת איזנברג, גיל סרי, דניאל בינסטד, חנה ואזנה גרינולד, כליל לאון, אריק זילברמן, אייר אלזערא, יוחאי ברק, אורי רובינשטיין, טל הרן, ענת רדנאי, שרון דגן