ספר יהושע // 15 בינואר - הצגת פרידה

תיאטרון הבית מארח את הזירה הבין-תחומית:

ספר יהושע

יצירה בימתית לשחקנית ושני מלווים - הצגת פרידה!

וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, וְעַד-הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה; וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יְרֻשָּׁה—כְּמַחְלְקֹתָם.
בימים של הקצנת קטבים, ספר יהושע קם לתחייה, ומעמת את הזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל, עם המילים החוזרות ונשנות בטקסט המקורי: "עד היום הזה".
למה התכוון הסופר?

הספר הקשה ושנוי במחלוקות הזה מגולל באופן נוקב את סיפור כיבוש הארץ וההתנחלות הראשונה בה. הוא מתפקד בו זמנית כערוץ חדשות של התקופה ההיא, כספר מוסר וכספר אמונה. אבל יותר מכל אלה הוא קובע את שרשי עם ישראל – בנחישות, בדבקות ובאכזריות. הרבה אייקונים תרבותיים מספר יהושע נחקקו בזיכרון העברי הקולקטיבי, כמו סיפור רחב הזונה וכיבוש יריחו. המופע ״ספר יהושע״ משתמש בטקסט המקורי, ופוגש את הרלוונטיות הבוטה שלו לימינו אנו, בארץ ישראל, 3000 שנה אחרי, עדיין עסוקים עם אותן שאלות. מצד אחד אנחנו מתעלמים מהעובדה שהכיבוש הוא בד.נ.א. של העם שלנו, ומצד שני מהעובדה, שכבר אז הכיבוש לא הושלם, ונשארו כאן עמים, שהיה צורך לחיות לצידם.

ספר שופטים שמגיע מיד אחרי יהושע, מעיד על הידרדרות מוסרית, וכאוס מוחלט בארץ. בתקופות מסוימות בהיסטוריה של עם ישראל בארצו, הורגשו סדר וביטחון, אך אלו היו זמניים בלבד.
ההצגה נעה בין תיאטרון סיפור, למופע מוזיקה כובש רועש, בגעגוע גדול לרוך ושקט.

לאחר ההצגה תתקיים שיחה בין גיא בירן ליונתן לוי על תיאטרון עכשיו - פואטיקה מול פוליטיקה.


תאריכים וכרטיסים

יום שני, 15 בינואר 2018 בשעה 21:00 לרכישת כרטיסים

ללוח המופעים המלא


קרדיטים

בימוי ועריכת הטקסט התנ"כי // גיא בירן
מוזיקה מקורית // דיקלה
משחק // פלורנס בלוך, ג'יימס בר-און, מיכאל לוי
ע. במאי // אחינועם מנדלסון
תאורה // עופר לאופר, אורי רובינשטיין
עריכת סאונד // ג'יימס בר-און
שותפים בתהליך היצירה // אסי לוי, עומר עוזיאל, אשר בן שלום וגליה עיני.
עיצוב גרפי // עילי עובדיה ורננה עירשי.

תודות: אסי לוי // על שותפות אמיצה ועזרה בעריכה. ג'יקוב וויחט, יאיר מוס, דניאל זיני, נטע ויינר, אמיתי יעיש // על נדיבות ורוחב לב. לכל מי שעזר בתחקיר, לכל מי שהקשיב והגיב, ולכל מי שהושיט יד בדרך הארוכה.

ולכותב הספר האלמוני (יש הטוענים "כותבי") – על תעוזה, על אמונה, על כישרון סיפור, על הטמנת משמעויות עמוקות נוספות ל"כיבוש", ועל חוסר פחד מצנזורה.