אם אין לי מה לצטט, אני רוקדת // 23-24 בדצמבר

מופע המבוסס על אימיילים דמיוניים שנכתבו לפרופסורית באוניברסיטה בזמן עבודה על מאמר בקורס לכוראוגרפיה, ומשלב מוסיקה וטקסט, תנועה וציטוטים תאורטיים.

בעודנו יושבים ללא נוע בספריה, אנו אמורות לדמיין שהעבודה האקדמית נעשית במרחב תודעתי חוץ גופי. אך המופע ממחיש את ההפך: בסופו של יום לפני שולחן העבודה וערימת דפים, את עלולה למצוא את עצמך מותשת לחלוטין, כמו אחרי מאמץ פיזי אדיר. אכן, ישנו מאמץ אמיתי לנסות ולהבין טקסטים ורעיונות. לפעמים "להבין" מרגיש מאוד מלאכותי, כתחושה שנוגעת רק בפני השטח של הדברים, בזמן שממש "להבין", לתפוס משמעות בצורה מלאה ביותר, פועל תחת העור, בעומק הבשר.

היצירה עוסקת באפשרויות של הגוף להיות חלק מתהליך החשיבה, הלמידה והציטוט – ובכך מפריכה טענות להפרדה בין גוף ותודעה.

"רק אם אין לי מה לצטט, אני רוקדת" הוא מחקר שהוא גם מאמר וגם פרפורמנס, גם תאוריה גם כוראוגרפיה, גם פעולה וגם דיבור.


23 בדצמבר, חמישי 21:00  לרכישת כרטיסים


24 בדצמבר , שישי 14:00  לרכישת כרטיסים

מאת ובהשתתפות לי לוריאן
מוסיקה חיה מאת ובביצוע מיכל ספיר
טקסטים מאת לי לוריאן, שטפן צוויג ורונה ברנס

Giessener המופע עלה בתמיכת בית הספר לתיאטרון חזותי והזירה הבין תחומית, ירושלים, וקרן
גרמניה - Hochschulgesellschaft
תודה מיוחדת לעירא אבנרי, רונה ברנס, יאיר גרבוז, ארקדי זיידס, יאיר ליפשיץ, נופר סלע, אוריאל קון ובויאנה
קונסט

המופע הופק בסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית ת"א-יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל-אביב.